דאוד נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצל"פ (כתוארה אז) הגב' רויטל באום מיום 18/11/11, במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 02-97798-11-8 (להלן "תיק ההוצל"פ"), לפיה נעתרה לבקשת המבקש (החייב) לביטול הגבלת רשיון הנהיגה שהוטל בתיקים הפרטניים הכלולים בתיק האיחוד בכפוף לתשלום סך של 5,000 ₪ בנוסף לתשלום החודשי בו חוייב בתיק האיחוד.

2.וייאמר מיד - לאחר שבחנתי את הבקשה ואת תשובת המשיב מס' 1, מצאתי כי דינה להידחות.

3.בפתח הדברים יובהר כי המבקש אמנם עותר להתערבות בהחלטה מיום 18/11/11 בלבד אך בגוף הבקשה מבקש הוא להתערב בהחלטות קודמות שנתנו רשמי ההוצל"פ ובכלל זה בהחלטות כבוד הרשמת יונת הברפלד-אברהם מיום 28/6/11 לפיה הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים, ובין היתר, חויב בתשלום חודשי בסך של 1,000 ₪ החל מיום 15/7/11.

בהתאם לסעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן "חוק ההוצל"פ") ולתקנה 119(ה) לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם-1979 (להלן "תקנות ההוצל"פ") ניתן לערער ברשות על החלטות מסוג דא תוך 20 יום מיום מתן ההחלטה או מיום המצאתה למבקש.

משכך, החלטה זו של כבוד הרשמת יונת הברפלד-אברהם הפכה זה מכבר לחלוטה ואין כל מקום להידרש לטענות המבקש כנגד קביעת צו התשלומים אשר בוצע לאחר בחינת הנתונים שהיו פרושים לפני כבוד הרשמת.

כך גם אין מקום לטעון כנגד הטלת ההגבלה על רישיון הנהיגה של המבקש במסגרת תיקים פרטניים מחמת שהוגדר "חייב המשתמט מתשלום חובותיו" בהתאם לסעיפים 7 ופרק ו(1) לחוק ההוצל"פ על פי החלטות, שאף הן כמו גם ההחלטות/בקשות הנזכרות בסעיפים 3-9 לתצהיר המבקש התומך בבקשה, לא הוצגו לפניי ועל פניו הפכו זה מכבר לחלוטות.

4. הסוגיה היחידה שלפני היא, אם כן, האם נפלה שגגה בהתניית כבוד הרשמת את ביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה בתשלום סך של 5,000 ₪.

ודוק: עסקינן בשלב זה בהפעלת סמכות ביטול ההגבלה מכוח סעיף 66ד לחוק ההוצל"פ להבדיל מסמכות הטלת ההגבלה מכוח סעיף 66א(6) לחוק ההוצל"פ.

5. סעיף 66ד לחוק ההוצל"פ מורה כדלקמן:

"66ד.    ביטול הגבלה

(א) נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב.

(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(ג) רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פרעון החוב שאישר רשם ההוצאה לפועל; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח התראה לפי סעיף 66ג.

(ד) בוטלה הגבלה על חייב.."

במקרה דא, ומשאין חולק כי החוב לא נפרע והמבקש אף לא עומד בצו התשלומים (וראה לעניין זה גם להלן) - חל סעיף 66ד(ב) לחוק ההוצל"פ, לפיו הסמכות להתנות את ביטול ההגבלה במתן ערובה "אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין" היא סמכות שבשיקול הדעת (וראה גם: ד. בר אופיר, "הוצאה לפועל – הליכים והלכות", כרך שלישי, מהדורה שביעית (2009) בעמוד 106).

התערבות ערכאת ערעור בהפעלת שיקול הדעת היא מצומצמת ותעשה אך ורק במקרים חריגים (ולעניין זה ראה : רצ"פ (חיפה) 3163/08 קרטה נ' פמ"ח (2009) על האסמכתאות הנזכרות בו; ד. בר אופיר "הוצאה לפועל – הליכים והלכות" מהדורה שביעית, 2009 עמודים 432 ו-480; רצ"פ (חיפה) 1824-05-11 עאיד נ' מטבע ישראלי בע"מ (2011); ע"א 824/06 בנק הפועלים נ' גרתי (2006)).

לא מצאתי כי מקרה דא נופל בגדר מקרים חריגים אלה.

המבקש בחר שלא להציג תלושי שכר עדכניים למועד ההחלטה נשוא הבר"ע (18/11/11) וכפי שמסתבר לא בכדי.

מתשובת המשיב מס' 1, על צרופותיה, עולה כי המבקש הגיש בקשה להפחתת צו התשלומים אשר נדחתה בהחלטת כבוד רשמת ההוצל"פ גץ-אופיר סיגלית מיום 14/5/12. מהחלטה זו עולה, בין היתר, כי במהלך תקופה זו (מיום 18/11/11 ועד ליום 14/5/12) עלה שכרו של המבקש: הוצג תלוש שכר לחודש ינואר 2012 על סך של 7,000 ₪ ממעסיק בשם "קלימוב נטליה" המשולם במזומן; וכן תלושי שכר לחודשים פברואר-מרץ 2012 על סך של 7,488.09 ₪ ו-8,924.22 ₪, בהתאמה, ממעסיק בשם "מידלנד בע"מ" המשולמים אף הם במזומן.